כניסה/הרשמה לבעלי עסקים
שם עסק
סיסמה
להרשמה שכחת סיסמה?
הפוך לדף הבית
הוסף למעודפים
אודות ירוקים | אינדקס ירוקים | מבצעים | לימודים | שלח כתבה
חדשות
20 לינואר 2011
בעל עסק ירוק? הצטרף עכשיו לאינדקס עסקים ירוקים שבאתר!
20 לינואר 2011
נתקלת במפגע סביבתי, תברואתי? צלם, פנה אלינו, ניידע את הרשויות ונבקש לטפל בבעיה!
14 לינואר 2011
יש לך רעיון ירוק? הינך פריק של איכות הסביבה? היית באתר אקולוגי מרשים? כתוב לנו, ושתף את כולנו בחוויותיך.
דרושים
חיפוש כתבות
תחום
כתבה
הרשם לקבלת ניוזלטר
שם  
אימייל
כתבות ומאמרים
איכות הסביבה
אנרגיה חלופית
אתרי איכות הסביבה
בניה ירוקה
בעלי חיים
דרושים ירוקים
זיהום אוויר
מוצרי טבע
מוצרים אורגניים
מיחזור
מים
פרסום
דף הבית >>איכות הסביבה >>החיבור המעניין בין סביבה למסורת היהודית
   החיבור המעניין בין סביבה למסורת היהודית
לחץ להגדלה
באחד ממדרשי ההלכה נכתב: "בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשבחים הם! וכל מה שבראתי- בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ט).

מאת: Yerookim
פורסם: 23/02/11 13:01

אקולוגיה יהודית – על החיבור המעניין בין סביבה למסורת היהודית

 

באחד ממדרשי ההלכה נכתב: "בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשבחים הם! וכל מה שבראתי- בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ט). מדרש זה נותן ביטוי לחשיבות הרבה של צו השמירה על הסביבה ביהדות, המופיע בטקסטים שונים, החל מהתנ"ך וכלה בכתבים מאוחרים יותר, הכלולים עד היום בתוכניות לימודי מקרא. בניגוד לתנועות השונות למען איכות הסביבה, שהן יחסית "צעירות" ואופייניות לבעיות הסביבתיות בימינו, ביהדות ערכי השמירה על הסביבה קיימים, למעשה, מהרגע בו נברא העולם ועד ימינו. כבר אבות אבותינו הקפידו גישה סביבתית, כפי שיכולים להעיד סיפורי המקרא. מאוחר יותר, בעת מתן תורה בהר סיני, קיבלו על עצמם בני ישראל לראשונה בצורה מודעת שורה של צווים וחוקים שכל תכליתם היא לשמור על הסביבה. גם בימינו קולה של ההלכה בתחומי איכות הסביבה הוא חד משמעי וברור – עלינו להקפיד על כללי אקולוגיה סדורים, למעננו, למען הדורות הבאים וגם למען העולם, שבו אנו רק אורחים זמניים.  

 

לעבדה ולשמרה

לאחר בריאת העולם הפקיד אלוהים את האדמה ואת כל הטוב שבה בידי האדם הראשון כפיקדון זמני, וציווה עליו "לעבדה ולשמרה". בעת קבלת הציווי התחייב האדם לא רק לעבד את האדמה לצרכיו האישיים אלא גם לשמרה מכל משמר. מאז ועד ימינו כוללת ההלכה שורה של הוראות שמטרתן היא לשמור על הסביבה ולהימנע מפגיעה בה. בין השאר ניתן למצוא בהלכה צווים, כדוגמת: שמירה על ארץ ישראל; שמירה על בעלי החיים ועל הצמחייה; הימנעות מפגיעה כלשהי בטבע; הימנעות מבזבוז של המשאבים הקיימים בכדור הארץ ומניעת זיהום מים ואוויר.

 

שמירה על עולם הצומח

שמירת עולם הצומח היא ערך עליון ביהדות. על כך יכולים להעיד צווים רבים, הפזורים בחמשת חומשי תורה. הדוגמה הבולטת ביותר בהקשר זה היא ט"ו בשבט שנחוג בחודש שעבר. ט"ו בשבט, הקרוי בימינו גם "חג האילנות", מסמל את התחדשות הטבע ואת המחזוריות, והוא קשור לשורה של מצוות המתייחסות לעולם הצומח. מעבר לכך, ישנן דוגמאות נוספות ביהדות הקשורות לשימור הצומח. בספר דברים כ' 19 נכתב המשפט הידוע: "כי האדם עץ השדה"; חיי האדם דומים לחיי עץ השדה, ולהיפך, ולכן, עלינו לנהוג בכבוד ובחמלה גם בעולם הצומח. דוגמה נוספת לחשיבות השמירה על הצומח היא, האיסור לכרות עצי פרי, המופיע בספר דברים, בפרק כ'. במצב של מלחמה לחיים ולמוות מתירה התורה לכרות עצים שאינם מניבים פרי אך אוסרת על כריתת עצי פרי שהם מקור החיים.

 

שנת שמיטה

שנת השמיטה היא דוגמה נוספת לכבוד הרב הקיים ביהדות לטבע, לאדמה ולסביבה. לפי צווי התורה עלינו לשמוט את הקרקע, להפקיר את הפירות והגידולים ולהימנע ממרבית המלאכות החקלאיות אחת לשבע שנים, במועד בו חלה שנת השמיטה. המטרה המרכזית של שנת השמיטה היא לאפשר לקרקע, המניבה פירות וגידולים, לנוח, להתחדש ולאזור כוחות לקראת השנים הבאות. באותה מידה, מטרת שנת השמיטה היא למנוע ניצול גס ומוגזם של הקרקע. מצוות שנת השמיטה איננה תורמת רק לאיכות הסביבה אלא גם משפרת את איכות החיים של בני האדם. בשנה זו יכול האדם לנוח ממלאכות השדה, להקדיש זמן לעצמו ולהבין את חשיבות חייו. בעידן המודרני ניתן להפרש את מטרת שנת השמיטה מבחינת עידון הנפש, כהזדמנות חד פעמית לעצור לרגע את המרוץ האינסופי של כולנו אחר הישגים גשמיים ולהקדיש מחשבה לעצמנו.

 

"בל תשחית"

מצוות "בל תשחית" מושתתת על ערכים של קיימות ושמירה על כדור הארץ. מטרתה של מצווה זו היא למנוע קלקול, פגיעה או השחתה של העולם; אנו בהחלט יכולים ליהנות מיפי הטבע, לצאת לטיולים רגליים או ליהנות משייט קיאקים, אך עלינו לעשות זאת מבלי לפגוע בסביבתנו. ואכן בספר החינוך, שנכתב על ידי הרב אהרון הלוי בשנת 1523, נאמר: "שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהידבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה, וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם...". לפי האמור, עלינו לשמור מכל משמר על עולמנו לא רק בכדי להימנע מהשחתה ומפגיעה מכוערת בטבע, אלא גם כדי לעדן את נפשותינו ולהפוך לטובים יותר. 



 

   תגובות  (0) הוספת תגובה
 
© Copyright 2008 All Rights Reserved ירוקים : : ירוקים ברשת : : תנאי שימוש : : אנרגיה חלופית : : צור קשר Designed by scoopsites.net
אנרגיה סולארית מפת אתר