"הרי לך כתובתך" הוא משפט שנשמע בכל חתונה יהודית המתרחשת כדת וכדין. על פי חוקי היהדות, הכתובה נועדה לספק ביטחון כלכלי לנשים במקרה של גירושין, מאחר ובעבר נשים לא התפרנסו בכוחות עצמן.
בנוסף, היוותה הכתובה דרך להרתיע גברים מלהתגרש בקלות דעת. גם כיום נשים יכולות לתבוע את כתובתן. אז איך עושים זאת?
כיצד תובעים כתובה?
כיום בשל הגישות השונות שמתקיימות במערכת המשפט (הרבנית וזו של בתי המשפט למשפחה), יש הטוענים שלכתובה לא קיים יותר ערך משפטי כבעבר, משום שאת הכתובה מחליף חוק יחסי ממון (התשל"ג, 1973) וחוק איזון המשאבים, לפיהם בני הזוג יגיעו ביניהם לפשרה. אלא שבהליכי גירושין ניתן לפעול פעמים רבות גם על בסיס המשפט העברי, שבו עולות שאלות לגבי סכום הכתובה והאם הוא מביא לאיזון נכון בין נכסי הבעל והאישה.
כאשר נפתח תיק גירושין וברצונה של האישה לתבוע את כתובתה, עליה להגיש תביעה לכתובה בבית הדין הרבני. אם הכתובה איננה ברשותה, ניתן להזמין אותה מבית הדין במחוז שבו הזוג התחתן.
מתי לא ניתן לתבוע את הכתובה?
ישנם מצבים מסוימים שבהם אישה תאבד את כתובתה ולא תוכל לקבלה. המצב הראשון הוא בעת בגידה מצד האישה, שנחשבת גם מעבר לכך למצב שעשוי לפגוע בזכויות המשפטיות של הגבר או האישה שבגדו בבית הדין הרבני.
מצבים נוספים הם כאשר החיים המשותפים הופסקו בשל רצונה של האישה להתגרש או שהופסקו באשמתה, כאשר חלה עבירה על דת משה או הדת היהודית שבה האישה עוברת על מנהגי הדת החברתיים (למשל מתלבשת באופן לא צנוע) או שמכשילה במזיד את בעלה בהוראות הדת (לדוגמה, מגישה מאכל חלבי במסווה לאחר אכילת דברי בשר).
כאשר סכום הכתובה גבוה מאוד
אם סכום הכתובה נקבע על סכומים גבהים במיוחד, הדרך לקבלם תהיה תלויה בגישת הרבנים המטפלים בתיק. חלק מהרבנים טוענים שהבעל היה אמור להבין בחתונתו את השלכות שטר הכתובה ואת הכתוב בה. חלק אחר מהרבנים מאמינים שיש להגביל את סכום קבלת כספי הכתובה עד לקרה של 120,000 שקלים.
תנאי קבלת סכום הכתובה
הזכאות לאישה לקבלת גובה סכום הכתובה לאחר הגירושין תתקיים במסגרת התנאים הבאים:
- כאשר רצונה של האישה להתגרש, אך זאת בעקבות מחלה או מום שבעלה לא חשף בפניה טרם הנישואין, או בעיה באון הגברי שלא הייתה ידועה לה קודם. האישה תוכל לתבוע את סכום הכתובה גם בשל יציאה מזוגיות אלימה או סירוב לקיים עמה יחסי מין.
- כאשר הבעל דורש גירושין ללא הוכחת עילת גירושין – הכוונה היא למצב שבו הגבר מעוניין להתגרש אך מבלי שיכול היה להוכיח מחלה או מום, עקרות, בגידה, סירוב לקיים עמו יחסי מין או מצב שבו אשתו גרמה לו לעבור על חוקי הדת היהודית. אם אחת מהוכחות אלו אינן מתקיימות, הגבר יהיה חייב בכתובת אשתו והיא מצידה תוכל להגיש תביעת כתובה.
