שתילה בגינה

שתילה בגינה, בין אם מדובר על גינה פרטית ובין אם על גינה ציבורית, היא שתילה מגוונת המותאמת לאקלים הארץ ישראלי ולאזור בו היא נמצאת. היא כוללת נטיעת עצים, שתילת פרחי בר ופרחים מתורבתים, גינת ירק ועשבי תיבול ומרפא. בנוסף, מדובר על עיצוב גינות ותחזוקה שוטפת וחסכונית. כאן תקבלו רעיונות לשתילת עצי פרי המותאמים למזג האוויר בארץ ולגינות מכל הסוגים.

שתילת עצי זית

עץ הזית הוא העץ הפופולרי ביותר אותו נוטעים בגינות פרטיות וציבוריות. זהו עץ השייך למשפחת הזיתיים וכולל יותר מ-40 זנים שלהם גם תת זנים רבים. במקרא מוזכר עץ הזית בסיפור תיבת נוח כאשר היונה הביאה לתיבה ענף של עץ זית והוכיחה שהמבול הסתיים. יותר מאוחר מסופר על דוד המלך שמינה אחראים על עץ הזית ועל שלמה המלך שהעניק שמן זית למלך צור עבור עצי ארזים. כמובן שעץ זה הוא גם אחד משבעת המינים. בארץ גילו את עץ הזית שצמח לפני יותר מ-3,000 שנים בכרמל. זהו עץ המסמל שורשיות ושייכות ערכית לארץ. גם במדינות אחרות עץ הזית היה נפוץ ומאז ומתמיד גזעו שימש להסקה, פירותיו למאכל והפיקו מהם אף שמן זית שבו משתמשים למשחות, תרופות ולמאכל. השימוש שלו כיום בגינות הוא יותר לצרכי נוי והצללה מאחר והוא מלבלב באביב ומשמש למסיק בין ספטמבר לדצמבר בכל שנה.

שתילת עצי פרי

מלבד הזית, ארצנו התברכה בעצי פירות רבים שגם להם יש משמעות ערכית לארץ ישראל. כחלק משבעת המינים ועוד בתקופת המקרא יש אזכורים לעצי הגפן, התאנה והרימון שנותנים לאדם פירות. בנוסף, עצים כמו חרוב ועצי הדר פופולריים במרחב הציבורי כשפירותיהם משמשים למאכל. כיום בגינות רבות נהוג לשתול עצים טרופיים כמו מנגו, אבוקדו, פיטנגו, פפאיה, בננה, ליצ'י ועוד המתאימים לגידול במישור החוף, בקעת הירדן ורמת הגולן. לעומתם, עצים ירוקי עד עם פירות כמו שסק, לימון, תפוז, אשכולית וגויבה מתאימים לגידול במקומות גבוהים. סוג נוסף הם עצים נשירים כדוגמת נקטרינות, אפרסקים, שזיפים ואגסים המתאימים לגידול במרכז הארץ. חשוב לדעת שעצי פרי זקוקים להרבה שמש ובתחזוקה שוטפת יש להשקות אותם פעמיים בשבוע.

שתילת עצי הדר

למרות שעצי הדר גדלים בפרדסים, אנשים רבים בוחרים לשתול אותם בחצרות הבתים על מנת לקבל פירות אורגניים ללא חומרי הדברה ישירות לצלחת. מבין עצי ההדר ניתן למנות את הלימון, התפוז, האשכולית, הפומלה, המנדרינה, הקלמנטינה והתפוז הסיני. ניתן לשתול עצים אלו לאורך כל השנה למעט אזורים קרים בהם מומלץ לבצע את השתילה באביב או בקיץ. עצי ההדר זקוקים לשמש למרות שגם חצי הצללה תאפשר את גידולם. יש לגזום אותם לאחר הקטיף ולפני שהם מתחילים ללבלב. בנוסף, חשוב לדעת שמדובר בעצים ששותים הרבה מים ולתחזוקה שוטפת. למשל, עץ הדר בוגר שגובהו 1.5 מטר יצטרך השקיה של 5 ליטר מים ביום ועץ שגובהו 4.5 מטר יזדקק ל-25 ליטר מים ביום כאשר אין גשם. זאת אומרת שבקיץ משקים אותם יותר. מבחינת דישון יש להטמיע קומפוסט מדי שנה בסתיו. לבסוף יש לטפל בעצים בחומרי הדברה ידידותיים לסביבה על מנת למנוע מזיקים שונים.

שתילת עצי דקל

עצי דקל גדלים במיטבם במדבר וביערות גשם טרופיים. הם אינם מותאמים לאקלים הישראלי אך ישנם מספר סוגים מתורבתים מתוך 181 הגדלים בארץ. במקרא נזכר הלולב שהוא ניצן של עץ הדקל שעדיין לא נפרד כאחד מארבעת המינים והתמר כאחד משבעת המינים. מדובר על פרי שהוא לא רק מצוין למאכל, אלא גם פותר בעיות של אין אונות, פצעים, דימום מהאף ואנמיה. מהדקל היו נוהגים גם במצרים הקדומה להפיק שמן דקלים עבור טקסים ולהתקשט בחרצניו. כמו כן, הנוצרים מקשטים את הכנסיות שלהם בחג הפסחא בכפות תמרים. בארץ ניתן למצוא דקלים עם תמרים בבקעה, עמק הירדן, ים המלח והערבה. בגינות מגדלים סוגים כמו תמר קנרי, הוויאת בלמור, וושינגטוניה ואחרים למטרות נוי. כאשר שותלים עץ דקל בגינה צריך בהתחלה לתת לו יותר מים, אחר כך רק בקיץ משקים אותו. עדיף שיהיה לעץ חוסר במים מאשר עודף על מנת שיחזיק מעמד לאורך הזמן. לפיכך, אם בסביבת העץ ישנה צמחיה או דשא שמקבלים מים לא יהיה צורך להשקותו כלל. מומלץ לבחור בסוגי דקלים כמו: ארכיטופניקס דקל הטבעות שיש לו מראה טרופי, ביסמרקיה נוביליס שהוא דקל גדול הזקוק לשמש מלאה, דקל תמר ננסי המתאים לגינות קטנות ועוד.

שתילת עצי ברוש

עצי ברוש הם עצי נוי, ירוקי עד שפירותיהם פירות סרק אך הם נפוצים מאוד בארץ מאחר והם גדלים באזור הים התיכון ובאזורים חמים אחרים. עצים אלו שייכים למשפחת המחטניים ולהם אצטרובלים המגנים על הזרעים. בארץ הברוש המצוי הוא הנפוץ ביותר באזורי בר. לעומתו, הטוטם נפוץ בגינות והוא למעשה זן המגיע מהברוש המצוי. ישנם בתים בהם שותלים ברושים כאלו כגדר חיה ובתים בהם עומד עץ ברוש אחד כאלמנט פיסולי. הגידול של הברוש אינו מצריך השקיה אחרת הוא עלול להירקב. יחד עם זאת, צריך לרסס אותו בחומרי הדברה כדי שלא ייפגע ממזיקים במיוחד בשורשים שהם הכי פגיעים.

כאשר שותלים עצי ברוש יש לדשן את הקרקע בחומרי תערובת מיוחדים המתאימים לעצים מחטניים. בנוסף, מומלץ להשתמש בקליפת העץ כניקוז על מנת שהשורשים לא יספחו הרבה מים. בגינה הפרטית מומלץ לשתול זנים כמו קופרסוס אריזוניקה, ליילנדי, לוסיטניקה, מקרוקרפה או ברוש מצוי. את רוב הסוגים ניתן לגדל בעציצים גדולים בשנים הראשונות ואחר כך לשתול באדמה. בנוסף, ניתן לאסוף את הזרעים שלהם ולהנביט אותם על מנת שיצמחו עצים נוספים. מבחינת תחזוקה יש להשקות אותם מדי פעם ולגזום קצת בצורה מעודנת בסוף החורף. אנשים רבים טוענים שאינם יכולים לגדל עצים אחרים בסמוך לברושים. לפיכך, מומלץ לשתול אותם כגדר חיה על מנת לקבל פרטיות ובשטח הגינה לשתול עצי פרי ולגדל ערוגות של פרחי נוי וירקות.

שתילה בגינה

באופן כללי ישנם אנשים שיעדיפו לשתול עצים שאינם נשירים בגינה על מנת שלא יצטרכו לעבוד קשה. למרות זאת, חיפוי עלי השלכת היבשים הוא חיפוי מוצלח לספיגת הלחות באדמה, לשמירת המגוון הביולוגי כבית גידול, להזנת הקרקע ולמניעת עשבים שוטים. לעומת זאת, עצים ירוקי עד כמו ברוש ועצי הדר יישארו ירוקים לאורך כל השנה. בכל מקרה כאשר שותלים עצים חשוב לשמור ביניהם על מרחקים שווים על מנת שהשורשים שלהם יצמחו ולא יסתבכו עם שורשים של עץ אחר. כל סוג של עץ גם זקוק לטיפול אחר ולכן מומלץ לקבל הוראות השקיה, דישון וגיזום מהגנן או לתת לו לטפל בתחזוקת העצים. תדאגו רק שהוא ישתמש בחומרים ידידותיים לסביבה ויחסוך במים להשקיה. ככל שתבחרו בגנן מקצועי שישתול עבורכם ויטפל במהלך השנה בגינה שלכם, כך תרוויחו עצים בריאים, עמידים לשנים ארוכות, תפיקו פירות ותיהנו מצל וממנוחה לצד העצים. מומלץ לנטוע את העצים כמסגרת לשטח הגינה ובמרכז לבקש מהגנן ליצור ערוגות על פי טעמכם האישי וסגנון הגינון המועדף עליכם. לסיכום, שתילה בגינה היא עסק שיש לפנות אליו זמן, משאבים ומאמץ אך לבסוף הוא מתגמל.